כנגד כל הסיכויים- תו סגול, הגבלות, מסכות, קפסולות ומה לא... האהבה חזקה מכל!
אז נכון, זה דורש ארגון מוקפד, שמירה על נהלים ובעיקר אחריות אישית של כל אחד ואחד מן המשתתפים אבל זה בהחלט אפשרי ויכול להיות אפילו אינטימי, מרגש ומשמעותי יותר.
מזג האוויר היה לצידנו באותו יום בהיר עם רוח קלילה ונעימה, ולמרות שכבר אוגוסט, עומס החום לא היה מורגש כבדרך כלל(יש שיקראו לזה מזל). חמושים במסכות ושומרים על ריחוק חברתי(במידה המתאפשרת) יצאנו למסע התיעוד המרגש של היום המאושר בחייהם של זוג מקסים שרק רצה לחגוג בטקס נישואין כדת משה וישראל בחיק משפחתו הקרובה וחבריו הטובים.
כמו כל מצב שנכפה עלינו בחיים ושאין לנו שליטה עליו, אפשר להסתכל עליו לא רק לשלילה אלא גם לחיוב.
כצופה מן הצד שעוקב אחרי המתרחש ומחפש את הרגעים המיוחדים שיבנו את הפריימים שאני מצלם לכדי הסיפור של הזוג, אני בהחלט יכול להגיד שלחתונת קורונה יש גם דברים חיוביים- לדוגמא העובדה שבגלל ההגבלות כמות המוזמנים קטנה, ואתם נשארים רק עם האנשים הקרובים אליכם ביותר, החשובים לכם באמת, והדבר יוצר אינטימיות מיוחדת שטיפה יותר קשה להרגיש בארוע גדול יותר...
יתרון נוסף שאני רואה הוא היציאה אל הגנים הפתוחים, חצרות הבתים, ומקומות שבשגרה אולי הינו עלולים להזניח.
המקומות הללו מוציאים אותנו מהשגרה של "אולם ממוזג"(לא שאני מתלונן חלילה) לחיק הטבע, לאוויר הצח, חזרה למקורות כמו שאומרים, והדבר הזה מאפשר מגוון רחב ופתוח יותר של אפשרויות צילום כאשר לא נמצאים בחלל סגור.
לסיכום- למרות התקופה הלא קלה שעוברת על כולנו צריך להסתכל לעבר העתיד, לקבל את מה שלא ניתן לשנות ולייצר תנועה לעבר מציאות חדשה בה חיים עם ולא למרות ההגבלות. ושנתראה רק בשמחות!